החלטה בתיק רע"ב 6440/04

           לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ר' ברקאי) בעע"א 2254/04 מיום 10.6.04, לפיה נדחתה בקשת המבקש לצאת לחופשות.

           המבקש הנו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של שנתיים ושישה חודשים החל מיום 8.5.03 בגין שוד בנסיבות מחמירות. בשל העובדה שהמבקש הורשע בעבר בגין עבירת אלימות כלפי אשתו, מסווג המבקש בקטגוריה א' שאינה מאפשרת יציאה לחופשות.

           בקשתו של המבקש לצאת לחופשה נבחנה על-ידי הוועדה המחוזית לענייני אסירים אלימים וזו החליטה שלא לאשר את הוצאתו לחופשה, כיוון שהתרשמה מקיומה של רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה וזאת על רקע התנהגות אלימה במשפחה בעבר, התנהגות אלימה בביצוע עבירת השוד בגינה המבקש מרצה מאסר, וכן בגין התנהגותו האלימה במהלך המאסר.

           בנסיבות אלה החליט בית המשפט המחוזי כי החלטת המשיב הינה סבירה ועניינית ועל כן דחה את העתירה.

           באת-כוח המבקש טוענת כי העובדה שבעבר המבקש הורשע בעבירת אלימות כלפי אשתו אין בה כדי להשפיע על מאסרו הנוכחי, שבו המבקש שפוט בגין עבירת השוד בלבד.

      אין לקבל עמדה זו. המשיב רשאי להביא במניין שיקוליו כל שיקול שיש בו כדי להצביע על מסוכנותו של המבקש, גם שיקול שאינו קשור לעבירה בגינה הוא מרצה את מאסרו. לפיכך, אין לגלות פגם בהחלטת המשיב כמו גם בהחלטת בית המשפט קמא, מה גם שמסוכנותו של המבקש נלמדת במקרה זה לא רק מההרשעה הקודמת בעבירת אלימות במשפחה אלא גם מהתנהגותו האלימה במהלך ביצוע העבירה הנוכחית והתנהגותו האלימה בבית הסוהר.

      בנסיבות אלה הבקשה אינה נמנית על אותם מקרים חריגים ומיוחדים בהם מתעוררת סוגיה משפטית בעלת חשיבות מיוחדת (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל; רע"א 10705/03 מוסא נ' שירות בתי הסוהר), המצדיקה מתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר. גם לגופו של עניין, אין עילה להתערב בשיקול דעתו של המשיב ובפסק דינו של בית המשפט קמא.

           הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, יד' באב תשס"ד (1.8.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: